ד״ר רבקה פרידלנד
ד"ר פרידלנד סיימה את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה של הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית בירושלים.
התמחתה ברפואת עור במחלקת עור בבית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין בפתח תקווה. השלימה התמחות על ברפואת עור לילדים בחטיבה לרפואת עור ילדים ב- Ann & Robert H. Lurie Children's Hospital of Chicago
המסונף ל- Northwestern University.
בהמשך השלימה שנת הכשרה במרפאת גנטיקה לילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים משנת 2015 משמשת כרופאה בכירה ביחידה לרפואת עור לילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים. בשנת 2022 מונתה למנהלת היחידה.
בשנת 2023 מונתה כמרצה בכירה בחוג לרפואת עור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב כחלק מעבודתה האקדמית ד"ר פרידלנד מנהלת מחקרים קליניים בנושאים שונים, מציגה בכנסים ומדריכה סטודנטים ומתמחים.
ד"ר פרידלנד מטפלת במגוון מחלות עור בתינוקות, ילדים ומתבגרים. כולל המאנגיומות, מלפורמציות וסקולריות, דרמטיטיס אטופית, פסוריאזיס, יבלות, שומות מולדות ונרכשות, אקנה, מחלות עור מולדות ועוד.
מחלות עור שכיחות
אקנה, או פצעי בגרות, היא תופעה שכיחה ביותר. מרבית המתבגרים והמתבגרות יסבלו במהלך גיל ההתבגרות מהופעת נגעי אקנה בדרגות חומרה שונות, בפנים, גב או בית החזה.
למרות שאקנה אינה נחשבת מחלה קשה, היא כרוכה פעמים רבות בפגיעה בביטחון העצמי ובדימוי הגוף, ועלולה לגרום להימנעות חברתית ודיכאון.
אקנה מופיעה בגיל ההתבגרות, ולכן הופעת נגעים אחרי גיל שנה או לפני גיל 8 שנים מצריכה יעוץ אנדוקריני.
קיימים מספר עקרונות חשובים בטיפול:
-
סבלנות - אין טיפול שיכול להעלים אקנה בתוך ימים. מרבית הטיפולים מביאים לתוצאה בתוך מספר שבועות.
-
התמדה - לא ניתן להגיע לתוצאות ארוכות טווח אם לא מתמידים בטיפול.
-
אסור לחטט בפצעים! חיטוט או ניסיון לנקז את הפצעונים עלול לגרום לצלקות בלתי הפיכות.
הטיפולים באקנה מצריכים טיפול בנגעים הדלקתיים/ מזוהמים וטיפול בקומדונים ("שחורים"), וכולם יכולים להינתן בצורה מקומית בקרם או ג'ל, או בתרופות דרך הפה. קיימים גם טיפולים פיזיקליים בקרני אור דוגמת לייזר או אור כחול, אך טפולים אלו אינם כלולים בסל הבריאות.
התאמת הטיפול לגיל המטופל ולדרגת החומרה של האקנה מתבצעת על ידי רופא/ת עור.
אקנה
יבלות ויראליות הן תופעה שכיחה מאוד בילדים היות והן מדבקות.
קיימים שני סוגים עיקריים של יבלות ויראליות בילדים:
מולוסקום קונטגיוזום - יבלות הנגרמות מוירוס ממשפחת Pox.
ההדבקה מתרחשת בעיקר בסביבות לחות כמו אמבטיות משותפות, בריכות, שימוש באותה מגבת או אותו ספוג וכו'.
המהלך הטבעי של התופעה הוא התפשטות הדרגתית של הנגעים על פני העור, ובהמשך נסיגה ספונטנית והעלמות. מהלך המחלה עד העלמותה עשוי להימשך בממוצע שנה עד שנתיים.
במידה ויש הפרעה אסטטית, מבוכה חברתית או פגיעה באיכות החיים, ניתן לטפל ביבלות. הטיפול כולל הרחקה של היבלות מהעור על מנת למנוע התפשטות ולקצר את משך המחלה. כיוון שכך, במרבית המקרים יש צרך לחזור על הטיפול מספר פעמים.
ורוקה וולגריס - יבלות הנגרמות מוירוס ממשפחת HPV.
ההדבקה מתרחשת במגע, ולכן היבלות מופיעות בשכיחות גבוהה באצבעות הידיים ובכפות רגליים.
בילדים יבלות מסוג זה עשויות לחלוף גם עצמונית. לא ניתן לצפות מראש את משך הזמן עד העלמותן, ובינתיים היבלות מתרבות, גדלות בהדרגה, עשויות לגרום למבוכה חברתית או כאבים בדריכה. לכן מומלץ לטפל.
קיימם אמצעים שונים להרחקת היבלות כולל תכשירים מקומיים לשימוש ביתי, שימוש בחנקן נוזלי, לייזר ועוד. במקרים רבים הטיפול אינו חד-פעמי ויש לחזור עליו עד העלמות מוחלטת של היבלות. מספר היבלות, מיקומן וגיל המטופל משפיעים במידה רבה על ההחלטה הטיפולית.
יבלות
שומות, או נקודות חן, הן נגעים שפירים על פני העור הנגרמות מריבוי מקומי של תאים המייצרים פיגמנט.
רוב השומות הן נרכשות ומופיעות לאחר גיל שנתיים - במהלך הילדות, גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת.
שומות המופיעות בלידה או במהלך השנתיים הראשונות לחיים נחשבות שומות מולדות והן מסווגות על פי גודלן, וליתר דיוק על פי הגודל הצפוי בבגרות. שומות מולדות קטנות עד קוטר 1.5 ס"מ מופיעות בכ-1% מהאוכלוסייה. שומות בינוניות, גדולות וענקיות הן נדירות יותר. ככלל, ככל שהשומה גדולה יותר כך קיים סיכון גבוה יותר של סיבוכים.
שומות מולדות מחייבות מעקב רופא עור - תדירות המעקב נקבעת על פי גודל השומה הצפוי בבגרות ועל פי גיל הילד. ההחלטה על הסרה מניעתית של השומה מתבצעת ע"י רופא עור ופלסטיקאי בשיתוף הילד וההורים.
הצורך במעקב אחר שומות נרכשות בילדים תלוי בגיל הילד, כמות השומות ובסיפור המשפחתי.
שומות מולדות ונרכשות
המאנגיומה של הילוד היא הנגע השפיר השכיח ביותר בילדים,
ומופיעה בכ- 5-10% מהתינוקות.
המאנגיומות שכיחות יותר בבנות ובפגים. הגורם להופעתן אינו ידוע.
המהלך הטבעי של ההמאנגיומה הינו של שגשוג במהלך שנת החיים הראשונה, ובהמשך נסיגה איטית והדרגתית במשך מספר שנים. לאחר נסיגתה, במחצית מהמקרים עשוי להישאר כתם אדמדם או צלקת.
במרבית המקרים אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב בלבד.
ההתוויות לטיפול כוללות הפרעה תפקודית לאיבר, הפרעה קוסמטית משמעותית או הופעת כיב.
בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בטיפול מקומי בג'ל, אך לעיתים יש צורך בטיפול פומי בסירופ על מנת לעצור את גדילת ההמאנגיומה.
על מנת לאבחן את הנגע, לקבוע את הצורך בטיפול ולהחליט על טיפול מתאים מומלץ להיוועץ ברופא עור ילדים.
דרמטיטיס אטופית, או בשמה העממי "אסטמה של העור" היא מחלת עור שכיחה מאוד בילדים. עד 20% מהילדים ברחבי העולם יסבלו מדרמטיטיס אטופית בדרגות חומרה שונות.
למחלה קיימים גורמים רבים גנטיים וסביבתיים, אך ככל הידוע,
נכון לימים אלו לא ניתן למנוע את הופעתה.
המחלה מתאפיינת בהופעת פריחה המלווה גרד, לרוב בגיל צעיר, ובמהלך גלי עם הטבה והחמרות לסירוגין.
הטיפול במחלה נועד להקל על הסימפטומים, אך אין בו כדי לרפא את המחלה לחלוטין. לכן דרמטיטיס אטופית נחשבת מחלה כרונית בגיל הילדות, ודורשת טיפול מתמיד.
במרבית המקרים המחלה היא קלה, ודורשת בעיקר שימוש בתכשירי לחות, הימנעות מגורמים המחמירים גרד וטיפול בתהליך הדלקתי. במקרים שבהם הפריחה עמידה לטיפולים מקומיים ניתן להציע פוטותרפיה- טיפול בקרינה אולטרא-סגולה המחקה את קרינת השמש, או טיפולים בתרופות אנטי-דלקתיות. לאחר כשלון טיפולים אלה, מעל גיל 6 חודשים ניתן לשקול במקרים קשים גם טיפול ביולוגי הניתן בזריקות.
על מנת לאבחן את המחלה, ולהתאים טיפול לילד ולמשפחתו, מומלץ להתייעץ עם רופא עור.
דרמטיטיס אטופית
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית. המחלה יכולה להופיע בכל גיל,אפילו בתינוקות. פסוריאזיס נחשבת למחלה רב- גורמית, כלומר קיימים גורמים רבים המביאים להתפרצותה. קיים מרכיב גנטי המביא לנטייה ללקות בפסוריאזיס, גם אם אין במשפחה אף חולה פסוריאזיס.
לנטייה הגנטית מצטרפים גורמים סביבתיים שונים למשל זיהומים, פציעות, לחץ נפשי ועוד. שילוב הגורמים מביא להופעת הפריחה. נגעי פסוריאזיס מופיעים לעיתים קרובים בקרקפת, מרפקים ובברכיים, אך יכולים להופיע בכל איזור על פני העור. למשל, בתינוקות יכולה להיות מעורבות של איזור החיתול. פרט לממצאים בעור קיימת לפעמים גם מעורבות של הציפורניים עם שינויים המתבטאים במבנה ובמראה הציפורניים. פסוריאזיס נחשבת כיום כמחלה רב מערכתית, היות ופרט לעור ולציפורניים היא עשויה לערב איברים נוספים, ולגרום למשל לדלקת פרקים. דלקת פרקים פסוריאטית אינה שכיחה בילדים.בנוסף ידוע שבקרב ילדים עם פסוריאזיס יש שכיחות יתר של עודף משקל, נטייה לערכי סוכר ושומנים גבוהים בדם, נטייה ללחץ דם גבוה ולמחלות דלקתיות אחרות, כמו מחלות מעי דלקתיות. לכן חשוב כבר מגיל צעיר להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מגוונת ובריאה ופעילות גופנית מתונה. מוטב להימנע מפעילות גופנית הכרוכה בחבלות חוזרות, בשל נטייה של נגעי פסוריאזיס להופיע באזורי פציעה.
הטיפול בפסוריאזיס כולל משחות, טיפולי פוטותרפיה (טיפול באור אולטרא סגול), תרופות אנטי - דלקתיות או טיפולים ביולוגים.
ההחלטה על הטיפול תלויה בגיל הילד, במיקום הפריחה ובחומרת המחלה.
פסוריאזיס
ויטיליגו - מדובר בתופעה בה תאי הפיגמנט של העור "מותקפים" ע"י המערכת החיסונית של האדם. משום כך העור נראה חסר פיגמנט לחלוטין. לאזורי עור אלה אין יכולת להתגונן מפני קרינת שמש, לכן חשוב להגן עליהם מפני קרינת שמש.
המהלך של ויטיליגו הוא בלתי צפוי, ואין דרך למנוע את התפשטותה. מצבי דחק עלולים לגרום להחמרה במחלה. באחוז קטן של אנשים הכתמים בעור עשויים לחלוף גם ספונטנית, אך עלולים להופיע שוב במהלך החיים.
היות שנגעי ויטיליגו עשויים להידמות למחלות עור אחרות חשוב להיבדק ע״י רופא עור על מנת לקבל אבחנה מדויקת והמלצה לטיפול מתאים.
קיימים טיפולים שונים לויטיליגו הכוללים מריחת תכשירים המדכאים את תגובת מערכת החיסון בעור, טיפולים פוטותרפיים וטיפולי לייזר.
התגובה לטיפול היא איטית במשך מספר חודשים.
ויטיליגו
אלופציה אראטה - מדובר במחלה אוטואימונית ובה נוצר תהליך דלקתי סביב זקיקי שיער שגורם לנשירת שיער. הנשירה עשויה להיות מוקדית או מפושטת ויכולה לערב כל אזור בקרקפת, בפנים או בגוף. זקיקי השיער אינם נפגעים במחלה ולכן יש פוטנציאל לצמיחה מחודשת.
התופעה אינה מדבקת, אך יכולה להתפשט באותו ילד. מקור המחלה אינו ידוע, אך המחלה עלולה להחמיר במצבי דחק.
המהלך של המחלה אינו צפוי, אך במרבית המקרים בילדים תהיה צמיחה מחודשת בתוך שנה, גם ללא טיפול.
הטיפולים למחלה מתבססים על דיכוי של מערכת החיסון בכדי למנוע את הדלקת המקומית ולאפשר צמיחה של שיער. קיימים טיפולים מקומיים, אך כאשר אובדן השיער הוא נרחב, יש צורך בתרופות הניתנות דרך הפה או דרך הוריד.
קיימות מחלות שיכולות להידמות לאלופציה אראטה, ולכן חשוב להיבדק ע״י רופא עור שיאבחן את המחלה ויציע טיפול במידת הצורך.
אלופציה אראטה
פטרת של שיער הקרקפת היא תופעה שכיחה מאוד בילדים ובמתבגרים. מדובר בזיהום פטרייתי המערב את עור הקרקפת ואת זקיקי השיער. בישראל קיימים מספר זני פטרת שכיחים הגורמים לזיהום זה. Microsporum canis הוא זן המועבר במגע עם בע״ח נגועים או נשאים, ואינו גורם להדבקה בין ילדים. הזנים Trichophyton tonsurans
ו- Trichophytom violaceum מועברים בין בני אדם בעיקר ע״י שימוש בחפצים כמו מכונות תספורת, מסרקים, כובעים, כריות וכו׳.
המחלה עשויה להתבטא בצורות שונות-אדמומיות בקרקפת, קשקשת לבנה או אפורה, מוקדי חסר שיער או שיער שבור, גרד ועוד. לרוב מופיע מוקד בודד או מספר קטן של מוקדים, שהולכים ומתפשטים ויכולים לערב גם את עור הגוף.
חשוב מאוד להיבדק בהקדם אצל רופא עור ולהשלים בדיקה לפטריות על מנת לאשר את האבחנה ולזהות את המחולל. זיהוי הזן שגרם למחלה חשוב גם להחלטה על הטיפול וגם לזיהוי מקור ההדבקה ומניעת התפשטות הזיהום לילדים אחרים.
הטיפול בפטרת שיער הקרקפת חייב להיות טיפול סיסטמי, דהיינו אנטיביוטיקה מיוחדת הניתנת דרך הפה לתקופה של מספר שבועות.
טיפול מקומי במשחות או שמפו אינו יעיל במצב זה.
פטרת שיער הקרקפת
נשירת שיער - הקרקפת מכוסה בכ- 100,000 שערות בממוצע וכל שערה גדלה בקצב של כ- 1 ס״מ בחודש בממוצע. לשערה יש מחזור חיים ובסופו היא נדחפת החוצה ע״י צמיחת השערה החדשה, וכך למעשה נושרת.
באדם בריא 85-90% מהקרקפת מכוסה בשער צומח באופן פעיל ושאר השערות הן בשלבי ניוון או המתנה לקראת הנשירה. באופן תקין 50-200 שערות בממוצע נושרות מידי יום. למרות האמונה הרווחת, גזירת קצוות השיער או הפחתת תדירות החפיפה אינן מפחיתות את נשירת השיער. מאידך, איסוף שיער באמצעות מתיחה חזקה ובאופן הדוק עלולים לגרום לנשירת קו השיער הקדמי ולנסיגה שלו, ולכן אינו מומלץ.
קיימים גורמים שונים העלולים לגרום להפרעה במחזור השערה ולנשירת שיער מוגברת, כולל מחלות חום, מחלות זיהומיות חריפות, חסר תזונתי, מחלות כרוניות, ניתוחים, תרופות, סטרס ועוד. מצב זה, הנקרא טלוגן אפלוביום מאופיין בנשירה מוגברת ושכיח מאוד בנערות ונשים צעירות.
על מנת לאבחן את התופעה ולשלול מחלות אחרות שגורמות לנשירת שיער מומלץ להיבדק אצל רופא עור שימליץ במידת הצורך על השלמת בדיקות דם מתאימות ועל טיפול.
נשירת שיער
גישה טיפולית
"העיקרון הראשון שלמדתי כשהתחלתי לעבוד עם ילדים הוא שילד הוא לא מבוגר קטן. מתוך הבנה זו נגזרת כל ההסתכלות שלי על המטופלים שמגיעים אליי.
אני תמיד משתדלת שנקודת המבט שלי על המטופלים תהיה דרך הבריאות שלהם ולא דרך המחלה שהביאה אותם אליי, וזאת על מנת לאפשר להם לחזור לשגרת חיים איכותית ונוחה ככל הניתן.
בילדים בכל הגילאים מחלות עור והטיפול בהן יכולים להשפיע על כל המשפחה, ולכן חשוב לי מאוד לתת כלים להבנת המחלה, המהלך הצפוי והרציונל הטיפולי."
יצירת קשר
ד״ר פרידלנד מקבלת מטופלים במרפאת שר"פ פלוס,
רחוב מוטה גור 4, מגדל קניון אבנת (הקניון הגדול), קומה 9.
פתח תקוה
קביעת תורים מתבצעת מול המרפאה
טלפון: 073-3700700
כמו כן ניתן למלא את הטופס כאן ונחזור אלייך בהקדם